עבודת שורשים

פרק 2

שם המשפחה שלי הוא איתמר והשם משפחה הזה הגיעה מסבא שלי שהחליף אותו בלי שום סיבה מיוחדת

אבא שלי הוא יוגב הוא מהנדס חשמל באמזון

ואמא שלי היא לירז היא גדלה בעכו והיא עורכת דין עצמאית

פרק 3

סבתא רבתא טובה ז"ל

זהו הספד שסבא שלי כתב על סבתא רבתא שלי טובה ז"ל לאחר שהיא נפטרה הספד זה מסכם את החיים שלה באופן מרגש מאוד יהי זכרה ברוך
אמא...אמא שלי..אמא שלנו. סבתא לנכדים וסבתא רבה לנינים. גם אותך השיגה המחלה הנוראית ולקחה אותך מאיתנו עוד לפני שהבנו והפנמנו שהיע זמנך מהר מהר מידי נלקחת מאיתנו.... חייך היו רצופים בקשיים נולדת בהונגריה שחוותה את מלחמת העולם 4 שנים של פחד ובריחה ממסתור למיסתור הותירו בך צלקות עמוקות. חווינו תקופות של אמא נמצאת נעדרת נמצאת פיזית נעדת נולדת בהונגריה ועברת מסע ארוך שבו החיים אתגרו אותך לא מעט. התגברת על נטישה של אב שרדת את השואה ברחת מהנאצים וקיווית לעלות לארץ ישראל. עלית לאוניית אקסודוס עם תקווה בלב לעתיד טוב יותר אך גם שם חווית קשיים כשנשלחתם חזרה לצפון גרמניה למחנה פליטים שם היית שנה עד שעלית שוב לארץ ישראל. בת 16 כבר התחתנת. בת 18 היית אמא . גידלת אותנו- משה, חנה, רוני ואותי במסירות ואהבה עד כמה שיכלת. גם ברגעים הקשים וגם כשלא התכוונת הצלחת להצחיק אותנו בתגובות שלך ובחוש הומור המיוחד שלך. עד הרגע האחרון היית צלולה וחדה, שום דבר לא חמק מעינייך. את משאירה אחרייך ילדים, נכדים ונינים שאוהבים אותך. אנחנו נפרדים ממך אמא במילות תודה על שגידלת וטיפחת אותנו על מי שהיית עבורנו עם כל הקשיים שהיו לך בדרך. תהי נשמתך צרורה בצרור החיים.

סיפור החיים של סבתא טובה ז"ל בסרטון

סבא בנצי

סבא שלי נולד איתח אבל עיברת את שם המשפחה שלו לאיתמר מאוחר יותר ולאחר שהוא גדל הוא למד לדבר עברית מרוקאית והונגרית הוא אוהב מאוד לדוג ולאכול את הדגים שהוא דג (גם את אלה שהוא לא דג הוא אכל) וגם הוא אהב לשחק כדורגל בזמנו הפנוי כשהוא גדל הוא הפסיק ללמוד כדי לעזור בעבודה ולהביא כסף ביתה אחרי עוד כמה שנים הוא גדל ואז הוא פגש את סבתא שלי הם התחתנו ונולדו להם 3 ילדים עינב אבא והדס

סבתא תמי

סבתא שלי נולדה למשפחת אליהו היא דיברה רק עברית ואהבה לאכול כופתה (ככה אנחנו קוראים לקובה) היא שיחקה משחקים רגילים (קלפים מחבואים וכולי) וכשלא היה לה מה לעשות היא קראה או עזרה בעבודות המשק ולאחר כמה שנים היא פגשה את סבא שלי והם התחתנו והולידו 3 ילדים את עינב את אבא ואת הדס

סבתא יהודית

יהודית מזוז היא אימה של אימי לירז.
סבתא יהודית או בשם הנעורים שלה יהודית חדד נולדה באי ג'רבה שבתוניס, האגדה מספרת ששם המשפחה חדד הוא מלשון "חדיד" פירושו ברזל בערבית, משפחתה של סבתי עסקה בענף הברזל כתחום עיסוק מרכזי. סבתי עלתה לארץ באוניה בגיל שנתיים והתיישבה בעיר קרית שמונה. בילדותה סבלה מקטיושות רבות והרגישה את כל המלחמות היטב היטב.
סבתא מספרת שבקרית שמונה היו שומעים קודם "בום" ואחר כך התחילה האזעקה בעיר.
סבתא התחנכה במוסדות חינוך דתיים וגדלה לצידם של עוד שישה אחים הצניעות והיהדות ליוו את יהודי האי ג'רבה כל חייהם וסבתא סיפרה כי בילדותה אף היתה מכסה את ראשה טרם הנישואים מגיל קטן עד שהגיע לבית הספר היסודי, שמה גילו הוריה כי בארץ ישראל הדברים קצת שונים.
אביה של סבתא יהודית עבד בקק"ל ואימה של סבתה יהודית לא עבדה כלל, היתה אופה כל בוקר לחם בית, מבשלת ומגדלת את כלל הילדים
בביתה של סבתא יהודית לא היה הרבה כסף והיא גדלה והתחנכה בצימצום רב, למרות זאת דאגה משפחתה של סבתא יהודית לחלק מנות קוסקוס עם קבלת השבת לשכנים שחיו בגפם.
לאחר לימודי התיכון החלה סבתא יהודית בלימודי חינוך בגבעת וושינגטון שמה גילתצה שהיא לא בתחום הנכון והחליטה ללמוד עבודה סוציאלית, כשהיתה סטודנטית הכירה את סבא דוד, היתה בינהם אהבה גדולה ותוך שלושה חודשים באו בברית הנישואין משמה כל השאר היסטוריה.

סבא דוד ז"ל

סבא דוד היה אדם מיוחד סבא מפנק , מחבק ואוהב.
אבל עוד לפני שהיה סבא, הוא היה קודם ילד, שנולד וגדל בעיר "מדנין" שבתוניסיה סבא דוד נולד להורים מרים ויעקב, כאשר אביו היה איש עסקים ממולח, עבד בקונסוליה הצרפתית ושלט במספר שפות והבין מהר מאד איך עובד עולם המסחר סבא דוד עלה לארץ ישראל באונייה כשהיה בן 7 שנים בסך הכל, יחד עם שתי אחיות ושני אחים וסבא חורג, שאומץ ע"יח משפחתו של סבא דוד.
בתחילה כשהגיעו ארצה התיישבו בעיר צפת, יחד עם המשפחה המורחבת, היה שמה נעים מאד אך אביו של סבא דוד חיפש לגור בעיר נמל, שמה יוכל לקבל סחורות ולמכור אותם לכל מי שיחפוץ.
סבא רבה שלי, יעקב מזוז, החליט לעבור עיר ולהתגורר בעיר עכו, וכך עשה יחד עם כל משפחתו.
לצד החיים הססגוניים של המסחר בתחום הטקסטיל, משפחתו של סבא דוד מעולם לא ויתרה על התורה הקדושה, על המצוות והחובות של כל אחד מהם, ולכן סבא רבה יעקב השקיע בסבא דוד מאד ושלח אותו ללמוד בישיבת קרית חינוך בירושלים.
סבא יעקב ניהל חנות בגדים בעיר העתיקה בעכו, וכולם היו מדברים על החנות הזו, "אופנת מזוז" וסבא דוד השקיע את כל מרצו בלימודים בישיבה.
סבא רבא יעקב, היה משקיע ממונו בבתי הכנסת השונים, בעיקר בישיבת כיסא רחימים בבניברק של הרבה המקובל הרב מזוז.
סבא יעקב רכש עבור בית כנסת זה את כל ארונות הקודש של ספרי התורה מכסף טהור וכך עשה גם בבית כנסת התוניסאי הגדול בעיר עכו.
לימים סבא דוד גדל והפך למורה בבית ספר קנדי, לאחר מכן מפקח משרד החינוך ואף למנהל בית ספר "מפתן", בית ספר לנוער בסיכון. לאחר שנים של עשייה פרש מניהול המפתן והפך ליור' הסתדרות המורים בעיר עכו.
סבא דוד היה עוזר לכולם, כל משימה שהיה מקבל היה מבצע מיד, היה לו פנקס בכיס החולצה עם עט וכל משימה היה כותב מהחשש לשכוח.
היתה לו נתינה אינסופית, כל מורה שהיה במצוקה היה מקבל אצל סבא מענה מיידי, תמיכה, עזרה וייעוץ.
מהר מאד עזרתו של סבא דוד ניתנה לכל מי שצריך, תוך חיוך אהבה ורצון גדול.
לצד כהעשייה הגדולה והעצומה לא ויתר סבא דוד על המסורת התוניסאית.
ועל המנהגים והמסורת שקיבל מינקות.
כך לדוגמא, כל ערב הושענה רבה היה מכנס את כל המשפחה בסוכה, לקריאת חלק מפרשת "בראשית" ולשירה בצוותא של הפיוט המפורסם "עוקד והנעקד" תוך כדי הדלקת קטורת.
מנהג נוסף זה בחג הפסח, בשולחן התוניסאי אין קערה של פסח, יש סל ענק קלוע מקש שעובר מזה דורות בין כלל המשפחה.
סבא דוד היה מתעקש בכל יום כיפור להתפלל בבית כנסת התוניסאי הגדול שרחוק מאד מביתו כי השתוקק למנגינות מבית אבא,המוכרות והמרגשות ובתום יום הכיפורים היה תוקע בשופר תקיעות יפות, מרגשות שלא מותירות עין אחת יבשה.
אין זה קשור לעבודת שורשים ולעליית סבא דוד לארץ ישראל אך אני למעשה הבן הבכור, עם הולדתי סבא דוד מאד התרגש, וקיים את ברית אברהם אבינו בביתו שבעיר עכו.
הוריי שהיו נרגשים מאד ועסוקים בסטאטוס החדש לא הבינו שעליהם להתארגן לברית מילה תוך מס' ימים ספורים.
סבא דוד הכין הכל בביתו, לא החסיר דבר, החל מארוחות כל השבת, כסא אליהו הנביא שהוצב בביתו, לינה לכלל האורחים ובעיקר שמחה גדולה.
סבא דוד ישב סנדק בברית המילה שלי והיה מאושר.
לצערי סבא דוד ז"ל הלך לעולמו בשל מחלה קשה, תקופה שלא תשכח מזכרוני.
כשחלה סבא דוד בפעם הראשונה העניק לי סבא דוד את השופר שלו במתנה ועד היום הוא שמור אצלי מכל משמר.
סבא דוד ז"ל נפטר לפני כשלוש שנים והותיר בלב כולנו חלל עצום יהי זיכרו ברוך.

פרק 4

סבתא שלי מצד אמא עלתה מהאי ג'רבה שבתוניסיה
סבא דוד עלה ממדנין שבתוניסיה
סבא וסבתא רבה מצד סבתא מצד אבא עלו מכורדיסתאן
סבא רבא מצד סבא מצד אבא עלה ממרוקו
וסבתא רבתא מצד סבא מצד אבא עלתה מהונגריה

כל ארצות המוצא שלי די מוכרות חוץ מכורדיסטאן אז אני אספר לכם עליה קצת .

היהדות

היהודים הגיעו לכורדיסטאן באזור ימי בית ראשון וזה כתוב בספר מלכים ב.' ”בִּשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְהוֹשֵׁעַ לָכַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֶּגֶל אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיַּשֶׁב אֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי” וחבור זהוא נהר בכורדיסטאן
והרבה מהכורדים עלו לארץ עוד לפני הקמתה (בעיקר לירושלים) ועוד יותר עלו בזמן מלחמת עיראק

היהודים דברו ארמית חדשה צפון-מזרחית, הדומה ללשון התלמוד הבבלי. גם שכניהם הנוצרים האשורים מדברים בשפה זו. הנוסע היהודי רבי בנימין מטודלה, אשר ביקר באזור בשנת 1170 כותב: ”הם מן הגלות הראשון שהגלה שלמנאסר המלך והם מדברים בלשון התרגום”.

היסטוריה כורדית כאן

פרק 5

סיפור העליה של סבתא רוחמה

ציר הזמן